איך קוראים שם לקקטוס: genus, species, cv., f., var. ו-subsp.
כשאתם קונים צמח ראשון, השם על התווית נראה כמו לטינית מיותרת. אחרי שנה הוא נעשה השדה החשוב ביותר: הוא אומר לכם כמה מים הצמח רוצה, כמה לאט הוא יגדל, אם הוא יכול להפרות את הצמח שלידו, ואם מה שקניתם הוא באמת מה שכתוב.
התשובה הקצרה: שתי המילים הראשונות הן הסוג והמין, והן תמיד באות נטויה — Astrophytum asterias — והסוג לבדו כבר אומר לכם את רוב מה שתעשו עם הצמח. מה שמגיע אחריהן הוא דרגה, וארבע הדרגות שמתבלבלות זו בזו הן subsp., var., f. ו-cv. — שתיים מהן מתארות משהו שקיים בטבע, ושתיים משהו שקרה בתרבות. העמוד הזה מפריד ביניהן.
העמוד הזה הוא המפתח לכל מדריכי הזנים באתר. אם קראתם אותו פעם אחת, כל תווית באוסף — ובכל קטלוג בעולם — תיקרא אחרת.
שתי המילים הראשונות: הסוג והמין
כל צמח בעולם נושא שם דו־מילי, בלטינית. Astrophytum asterias — המילה הראשונה היא הסוג (genus), השנייה היא המין (species).
- הסוג הוא קבוצת מינים שקרובים זה לזה. Astrophytum, Ariocarpus, Lophophora — כל אחד מהם סוג. הוא נכתב תמיד באות ראשונה גדולה.
- המין הוא היחידה הבסיסית: אוכלוסייה שפרטיה מתרבים ביניהם ודומים זה לזה. הוא נכתב תמיד באות קטנה, גם כשהוא נגזר משם של אדם או מקום.
- שניהם נכתבים באות נטויה, וזה לא קישוט: הנטייה היא מה שמסמן שמדובר בשם מדעי ולא בכינוי.
אחרי שהסוג הוזכר פעם אחת בטקסט נהוג לקצר אותו לאות: A. asterias. בקטלוגים זה חוסך מקום ומקור לבלבול אינסופי, כי A. יכול להיות גם Astrophytum וגם Ariocarpus.
למה זה מעשי ולא אקדמי: הסוג קובע את רוב מה שתעשו עם הצמח. כל ה-Ariocarpus רוצים מצע מינרלי ושורש עמוק; כל ה-Astrophytum נובטים באותם תנאים. כשאתם רואים סוג שאתם מכירים, אתם כבר יודעים 80% ממה שצריך — עוד לפני שבדקתם איזה מין בדיוק.
מה שמגיע אחרי שתי המילים
כאן מתחיל הבלבול, כי ארבעה קיצורים שונים נראים דומים ומשמעותם שונה לגמרי. שניים מהם מתארים משהו שקיים בטבע, ושניים מתארים משהו שקרה בתרבות.
subsp. — תת־מין
Ariocarpus retusus subsp. trigonus. תת־מין הוא אוכלוסייה בטבע שנבדלת מהאחרות במראה וגם בתפוצה הגאוגרפית — היא יושבת באזור משלה. הפרטים עדיין יכולים להתרבות עם שאר המין, ולכן זה אינו מין נפרד. זו הדרגה הגבוהה ביותר מתחת למין, והיא מצביעה על הבדל אמיתי ויציב.
var. — וריאטה
קיצור של varietas. דרגה נמוכה מתת־מין: קבוצה בטבע שנבדלת במראה, אבל בלי הפרדה גאוגרפית ברורה, ולעיתים היא גדלה מעורבבת עם הצורה הטיפוסית. חשוב לדעת שהגבול בין var. ל-subsp. אינו חד, וטקסונומים שונים מסווגים את אותה אוכלוסייה אחרת — לכן תמצאו את אותו צמח משווק בשתי הצורות.
f. — פורמה
קיצור של forma, והדרגה הנמוכה ביותר. זו אינה אוכלוסייה אלא תכונה בודדת שמופיעה פה ושם בתוך אוכלוסייה רגילה: f. cristata (צורה מסולסלת), f. variegata (חסרת כלורופיל חלקית), f. monstrosa. פורמה אינה אומרת שמצאתם משהו במקום מסוים — היא אומרת שהפרט הזה נושא את התכונה.
cv. או 'שם' — זן תרבותי
זו הדרגה היחידה מהארבע שאינה טבעית. cv. הוא קיצור של cultivar — זן שנבחר, רובה ונשמר בידי מגדלים. Astrophytum asterias cv. SUPER KABUTO או Astrophytum asterias 'Super Kabuto' הם אותו דבר בדיוק, בשני סגנונות כתיבה.
שלושה דברים שמבדילים זן מכל השאר: שמו נכתב באות ראשונה גדולה ולא בנטוי; הוא לרוב אינו בלטינית אלא ביפנית, באנגלית או בכל שפה; והוא מציין שמישהו בחר אותו בכוונה מתוך שונות טבעית, לרוב לאורך דורות של ברירה. רוב הזנים המבוקשים באוסף הישראלי הגיעו מיפן, ומכאן השמות.
המספרים שאחרי השם
Epithelantha micromeris MKR 262. Turbinicarpus sp. SB 1234. המספרים האלה אינם קטלוג של המשתלה — הם מספרי איסוף בשטח. האותיות הן ראשי תיבות של האוסף שאסף את הזרעים במקור, והמספר מזהה את המקום המדויק.
למה זה חשוב לאספן: מספר שדה אומר שלצמח יש מקור ידוע, כלומר שהוא אינו ממקור מעורבב ולא מהכלאה אקראית באוסף כלשהו. שני צמחים עם אותו מספר באו מאותה אוכלוסייה; שניים עם מספרים שונים מייצגים אוכלוסיות שונות, וזה בדיוק מה שרוצים כשמתכננים האבקה. זו גם הסיבה שצמח עם מספר שדה שווה יותר מצמח זהה בלעדיו.
סימנים נוספים שתיתקלו בהם
- × (כפל) — הכלאה. ×Astrobergia הוא הכלאה בין־סוגית, ו-Astrophytum asterias × myriostigma הוא הכלאה בין שני מינים.
- sp. — species לא ידוע. הצמח שייך לסוג הזה אבל המין לא זוהה או לא נקבע. זה יכול להיות כנות, וזה יכול להיות גם דרך לא לומר "אין לי מושג".
- aff. ו-cf. — "קרוב ל" ו"כנראה". שניהם מסמנים אי־ודאות מכוונת, וזה סימן טוב: מי שכותב אותם הוא מי שלא ממציא.
- nom. nud. / nom. prov. — שם שפורסם בלי תיאור תקף, או שם זמני. קיים בשוק, לא תקף פורמלית.
למה שתי משתלות מוכרות את אותו צמח בשני שמות
הטקסונומיה של הקקטוסים משתנה כל הזמן, ויותר מברוב משפחות הצמחים. מחקרים גנטיים בעשורים האחרונים איחדו סוגים שלמים, פיצלו אחרים, והורידו מינים לדרגת תת־מין. התוצאה היא שמות נרדפים: שני שמות תקפים־לכאורה לאותו צמח.
הדוגמה המוכרת ביותר לאספן ישראלי היא Lophophora, שבה מספר המינים המוכרים השתנה שוב ושוב, ואוכלוסיות שנחשבו למינים נפרדים אוחדו והופרדו מחדש. דוגמה אחרת היא סוגים שלמים שנבלעו לתוך Turbinicarpus או יצאו ממנו.
מה עושים עם זה בפועל: שומרים את השם שקיבלתם על התווית המקורית, ומוסיפים לצידו את השם הנוכחי אם הוא שונה. שם ישן אינו טעות — הוא מידע על מקור הצמח. מה שכן טעות הוא למחוק אותו ולכתוב במקומו שם חדש בלי לתעד.
שאלות נפוצות
קניתי צמח בלי שם. אפשר לזהות אותו?
לרמת הסוג — לרוב כן, ולפעמים בקלות. לרמת המין — לפעמים, אם המאפיינים מובהקים. לרמת תת־מין או וריאטה — כמעט אף פעם לא בלי מקור ידוע, כי ההבדלים נקבעים לפי אוכלוסייה ולא לפי מראה פרט בודד. במקרה כזה עדיף לכתוב sp. ולא לנחש; ניחוש שנכתב בביטחון נודד הלאה עם כל ייחור וכל מנת זרעים.
יש הבדל מעשי בין cv. לבין f.?
יש, והוא גדול. f. cristata היא תכונה שיכולה להופיע באופן ספונטני בכל פרט של המין. cv. הוא שושלת מוגדרת שמישהו בחר ומשמר, ושיש לה מאפיינים צפויים. כשקונים cv. אתם קונים ציפייה מסוימת; כשקונים f. אתם קונים תכונה. זו גם הסיבה שזנים נשמרים בייחורים ולא רק מזרעים.
למה השמות היפניים?
כי יפן היא המרכז ההיסטורי של ברירת זני קקטוסים, במיוחד ב-Astrophytum ו-Ariocarpus. מגדלים יפנים ביררו לאורך דורות מאפיינים כמו דגם פתיתים, צורת פקעית או צבע, והשמות שנתנו — KABUTO, ONZUKA, KIKKO, MARUIBO — נסעו עם הצמחים. השם היפני הוא לרוב תיאור של התכונה שנבחרה.
מה כותבים על התווית באוסף?
שם מלא ככל שידוע, מספר שדה אם יש, מקור הצמח, ותאריך. אם הוא מזרעים — גם ההורים ותאריך הזריעה. ובעיפרון, לא בטוש: טוש דוהה ונמחק תוך חודשים בלחות ובאור, ועיפרון על תווית פלסטיק שורד שנים.
השם משפיע על הטיפול?
מאוד. הסוג קובע את רוב משטר הגידול — מצע, מים, אור וקצב. הזן יכול לשנות פרט חשוב: זנים לבנים או בעלי וריגציה סובלים פחות שמש מהצורה הרגילה, וזנים חסרי קוצים חשופים יותר לכוויה. בכל מקרה של ספק, מתייחסים לזן כאל רגיש יותר מהמין הטיפוסי ולא פחות.
מדריכי הסוגים
מכאן מתחילים המדריכים הספציפיים. כל אחד מהם בנוי על אותה שפה שהוסברה כאן:
- Astrophytum — הסוג עם מספר הזנים הגדול ביותר, ונקודת הכניסה הטובה ביותר לאספנות.
- Ariocarpus — הסלעים החיים, ואיטיות שדורשת הבנה אחרת של זמן.
- Lophophora — הסוג שבו הטקסונומיה עצמה היא הסיפור.
- חלבלוביים — למה צמח שנראה כמו קקטוס אינו בהכרח קקטוס.
- מוטציות — קריסטטות, מונסטרוז וּווריגטה, ומה עומד מאחורי ה-f. הזה.
לסיכום והמשך קריאה
סוג במילה ראשונה באות גדולה, מין במילה שנייה באות קטנה, שניהם בנטוי. subsp. ו-var. הם טבע, f. היא תכונה, ו-cv. הוא בחירה של אדם. מספר אחרי השם הוא מקור ידוע, ושני שמות לאותו צמח הם לרוב היסטוריה ולא טעות.
- מה ההבדל בין קקטוס לסוקולנט: המדריך הבוטני והמעשי.
- למה מקור ידוע חשוב כשמאביקים: האבקה ידנית וייצור זרעים.
- איך שומרים זן: ייחורים והפרדת חוטרים.
- למה וריגטות מגיעות מורכבות: מדריך ההרכבות.
- התמונה המלאה של הגידול: המדריך השלם לגידול בישראל.
