This site is written in Hebrew. .

הקקטוסיה

המדריך השלם לגידול קקטוסים וסוקולנטים בישראל

אורי8 דק׳ קריאהעודכן

ישראל היא מקום טוב מאוד לגדל בו קקטוסים, קיימים בארץ מספר אוספים ברמה בינלאומית, ורוב האנשים שנכשלים כאן נכשלים לא בגלל האקלים אלא בגלל שהם מיישמים עליו עצות שנכתבו לאקלים אחר. קיץ ארוך ובהיר, חורף קצר, וקרינה שברוב אירופה אפשר רק לחלום עליה — כל אלה עובדים לטובתכם. מה שדורש תשומת לב הוא דווקא מה שלא מופיע במדריכים מחו"ל: השרב שמגיע באפריל, הקיץ הלוהט, החורף שהוא רטוב ולא רק קר, והמים שיוצאים לכם מהברז.

המאמר הזה הוא נקודת הפתיחה לכל השאר. הוא מרכז את שלוש ההחלטות שקובעות אם צמח ישרוד, את מה שצריך לעשות בכל עונה, ואת הקישורים לכל מדריך מעמיק באתר. אם אתם רק מתחילים — קראו אותו עד הסוף ואז צאו לאחד המדריכים. אם אתם כבר מגדלים — קפצו לסעיף שמעניין אתכם.

משולש הברזל: שלוש החלטות שקובעות הכול

אפשר לצמצם את כל מה שכתוב באתר הזה לשלושה דברים שתלויים זה בזה. אי אפשר לבחור אותם בנפרד, ואי אפשר לפצות על אחד באמצעות השניים האחרים.

צלע ראשונה: השקיה

השיטה היא רוויה וייבוש — משקים לעומק, עד שהמצע ספוג לגמרי, ואז לא נוגעים עד שהוא יבש לחלוטין. לא לחלח, יבש. באביב ובקיץ זה יוצא בערך אחת לשבוע עד עשרה ימים בתערובת מאווררת, ובחורף עוצרים לגמרי לקקטוסים מדבריים שיושבים בחוץ. התדירות היא תוצאה, לא כלל: היא נגזרת מהמצע, מהעציץ ומהמקום. המדריך המלא להשקיה מפרט את שיטת הרוויה, את לוח העונות ואת סימני ההיכר של צמח צמא לעומת צמח שהושקה יתר על המידה.

צלע שנייה: המצע

אדמת משתלה כבדה מחזיקה מים שבועות, וזה מקצר את המרחק בין השקיה נכונה להשקיה שהורגת. תערובת מאווררת של חצי טוף גרוס דק וחצי כבול מנופה — כמו בנטל 15, שרוב האוסף שלי שתול בה — נותנת לשורשים אוויר ומתייבשת בקצב הגיוני באקלים הישראלי. המדריך למצע מפרט שלוש רמות של תערובת, מה כל מרכיב עושה, ולמה שכבת חצץ בתחתית העציץ מזיקה במקום לעזור.

צלע שלישית: האור

ארבע עד שמונה שעות של שמש ישירה או מסוננת, לפי הקבוצה. אור חסר מותח את הצמח לצורה שלא חוזרת לאחור, וחשיפה פתאומית לשמש שורפת אותו בתוך יומיים. שתי הבעיות בלתי הפיכות, ושתיהן נמנעות בקלות. מדריך התאורה מסביר איך מזהים התארכות מוקדם, איך מאקלמים צמח לשמש בשלושה שבועות, וכמה אור כל סוג באמת צריך.

שימו לב לסדר: המצע קובע את ההשקיה, והאור קובע כמה מהר הצמח מנצל אותה. אם תשנו אחד מהשלושה, השניים האחרים משתנים איתו. זו הסיבה שאי אפשר לקחת לוח השקיה ממדריך אחד ותערובת ממדריך אחר ולצפות שזה יעבוד.

מה שונה באקלים הישראלי

זה הסעיף שבגללו המאמר הזה קיים. רוב התוכן על קקטוסים באינטרנט נכתב באנגליה, בגרמניה או בצפון ארצות הברית, ושלושה דברים שם שונים לחלוטין ממה שקורה כאן.

  • האביב מסוכן יותר מאוגוסט. עוצמת הקרינה בישראל בסוף אפריל ובמאי כבר כמעט זהה לזו של יולי, כי היא נקבעת לפי זווית השמש ולא לפי הטמפרטורה. אבל באפריל עוד נעים בחוץ, איש אינו חושב "שמש מסוכנת", והצמחים רכים אחרי חורף של אור חלש. רוב הכוויות שאני רואה נוצרות אז. שרב שמגיע בפתאומיות באמצע אפריל הוא בדיוק התרחיש הגרוע.
  • החורף מסוכן בגלל הרטיבות, לא בגלל הקור. קקטוס מדברי יבש לגמרי עומד בקלות בחמש מעלות. אותו צמח, במצע לח, ירקב ב-12 מעלות. הצירוף של גשם וקור הוא מה שהורג, ולכן העיקרון בחורף הוא לא לחמם אלא לייבש ולהגן מפני גשם ישיר. מדריך תרדמת החורף נכנס לפרטים.
  • אותו עציץ מתנהג אחרת בנתניה ובירושלים. לחות גבוהה בשפלת החוף מאטה את הייבוש משמעותית; אוויר יבש בירושלים ובנגב מייבש מהר. אותו מצע, אותו צמח, ופער אמיתי בתדירות ההשקיה. אל תעתיקו לוח זמנים ממישהו שגר באזור אחר — העתיקו את השיטה.
  • מי הברז כאן קשים ובסיסיים ברוב האזורים. כל השקיה משאירה מעט מלחים וסידן במצע, וה-pH עולה בהדרגה עד שקליטת הברזל נפגעת והצמח מחוויר. אין צורך במים מזוקקים: השקיה עמוקה שמדיחה את המצע במקום לחלח אותו, החלפת מצע אחת לשנתיים-שלוש, והימנעות מחצץ גירי לשכבת כיסוי — שלושת אלה פותרים את זה כמעט לגמרי.
שטח הגידול בחצר בישראל — מדפים פתוחים עם מאות עציצים, מקורים ביריעת ניילון ורשת צל, וצמחים נוספים על הריצוף בחוץחממת זכוכית גדולה בהולנד — שולחנות ארוכים עמוסים בקקטוסים תחת גג זכוכית ומסכי הצללה נשלפים
שני אוספים, שני אקלימים. בתמונה עם המדפים הפתוחים — שטח הגידול שלי, מקורה ביריעת ניילון ורשת צל: הצמחים יושבים בחוץ כל השנה, וחלקם פשוט על הריצוף. בתמונה עם גג הזכוכית ומסכי ההצללה — חממה של מכר בהולנד, שבה אותם מינים חיים תחת מבנה סגור ומבוקר. זה ההבדל המעשי שעומד מאחורי כל המדריך הזה: מה שבצפון אירופה דורש חממת זכוכית מחוממת, כאן דורש ניילון, רשת צל וזהירות באביב.

שנה שלמה באוסף

חלוקה לפי עונות, ולא לפי תאריכים קבועים. הצמחים מגיבים לאור ולטמפרטורה, לא ללוח השנה.

מרץ–מאי · התעוררות

מתחילים להשקות בהדרגה, מתחילים לאקלם לשמש לפני שהקרינה מגיעה לשיא, ומעבירים לעציצים גדולים יותר את מה שצריך. זו גם עונת הזריעה. אל תחכו למאי כדי להתחיל לאקלם — זה עלול להיות מאוחר מדי.

יוני–אוגוסט · הישרדות

רשת צל 30%–50% מעל האוסף, השקיה בערב ולא בצהריים, ומעקב שבועי אחרי מזיקים — חום יבש הוא מזג האוויר האהוב על אקריות וכנימות. בימים חריגים במיוחד עדיף לא להשקות בכלל.

ספטמבר–נובמבר · גל שני

הקרינה יורדת והצמחים חוזרים לצמוח. זו עונת הפריחה של האריוקרפוס. מדללים מים בהדרגה לקראת החורף ומפסיקים לדשן (למי שמדשן).

דצמבר–פברואר · יובש

תרדמת מלאה: לא משקים, לא מדשנים, לא מעבירים עציצים. שומרים על יובש והגנה מגשם ישיר, ונותנים כמה שיותר אור — בחורף השמש חלשה וזה בדיוק מה שמונע התארכות.

מבנה הגנה פשוט בחצר — יריעת ניילון מתוחה על קשתות מעל משטח גידול, עם עציצי קקטוס בחזית
החממה הראשונה שבניתי: יריעת ניילון מתוחה על קשתות, בחצר. שימו לב שהיא לא אטומה ולא מחוממת — היא פשוט מרחיקה גשם ישיר. זו הנקודה שהכי קשה להפנים למי שקרא מדריכים שנכתבו באירופה: הסכנה כאן בחורף היא המים ולא הקור, ולכן מה ששם דורש חממה מחוממת, כאן דורש יריעה וכמה קשתות.

על הצד של הריבוי — מתי לזרוע, מתי להרכיב ומתי להפריד חוטרים — יש מדריך הזריעה, מדריך ההרכבות ומדריך הייחורים והחוטרים.

איך מתחילים נכון

אם אתם קונים את הצמח הראשון שלכם, ארבעה דברים יקבעו אם הוא ישרוד את השנה הראשונה:

  • בחרו מין סלחני להתחלה. Mammillaria, Echinopsis, Opuntia וגם Gymnocalycium סולחים הרבה. Ariocarpus, Lophophora ו-Aztekium הם צמחים נהדרים — אבל לא ראשונים. אם אינכם בטוחים מה בידיים שלכם, ההבדל בין קקטוס לסוקולנט הוא המקום להתחיל בו.
  • עציץ חרס עם חור. חרס נושם ומאדה דרך הדופן, וזה מקזז חלק מהטעויות. כלי בלי חור ניקוז הרבה פחות סלחני, ולרוב יגרום לריקבון של הקקטוס.
  • אל תעבירו עציץ ביום הראשון. צמח שהגיע ממשתלה או בדואר עבר מספיק. תנו לו מספר ימים במקום מוצל ומואר בלי מים, ורק אחר כך העבירו — ובאביב, לא בסתיו. הפירוט במדריך ההעברה.
  • שקלו את העציץ ביד. זו שיטת המדידה הכי טובה שיש, והיא בחינם: עציץ יבש קל כמו נוצה, עציץ רטוב כבד. אחרי חודש תדעו להבדיל בלי לחשוב.

הטעויות שחוזרות אצל כולם

  • יותר מדי מים. קקטוס ימות מהר יותר מעודף מים מאשר ממחסור בהם. אם אתם מתלבטים — אל תשקו.
  • שכבת חצץ בתחתית העציץ. היא מקטינה את הניקוז במקום לשפר אותו, ומרימה את המים גבוה יותר בעציץ. ההסבר המלא במדריך המצע.
  • מעבר פתאומי לשמש מלאה. שלושה שבועות של אקלום חוסכים צלקת שנשארת לתמיד.
  • יחס אחיד לכל הסוקולנטים. חלקם צומחים בקיץ וחלקם בחורף, וטיפול אחיד פוגע בחצי מהם.
  • לחכות שיהיה "ברור" שמשהו לא בסדר. ריקבון מתחיל למטה ומתגלה למעלה רק כשהוא כבר עמוק. אם צמח התרכך — פעלו מיד.

שאלות נפוצות

אפשר לגדל קקטוסים בדירה בלי מרפסת?

אפשר, אבל בתנאים. אדן חלון פונה דרום או מזרח יעבוד למינים סלחניים; חדר מואר בלי חלון פעיל לא יעבוד בשום צורה, כי העין שלנו מפצה על עוצמת אור והחדר נראה בהיר בהרבה משהוא. האלטרנטיבה היא תאורת גידול ייעודית, ועל זה יש פירוט במדריך התאורה.

כמה זמן לוקח עד שרואים צמיחה?

תלוי לגמרי במין. Echinopsis ו-Opuntia יגדלו מול העיניים שלכם בעונה אחת. Ariocarpus ו-Aztekium יוסיפו כמה מילימטרים בשנה טובה, וזה נורמלי לחלוטין — האיטיות היא חלק מהמין ולא סימן לבעיה. אם צמח איטי במיוחד גדל פתאום מהר וברך, זה דווקא מה שצריך להדאיג.

מה עושים עם האוסף כשנוסעים לחופשה?

בקיץ — משקים היטב לפני היציאה, מזיזים לצל מואר ונוסעים. שבועיים-שלושה בלי מים הם לא בעיה לקקטוס, והם הרבה פחות מסוכנים משכן טוב שיחליט להשקות כל יומיים. בחורף פשוט לא עושים כלום.

צריך חממה?

לא. רוב האוסף הביתי בישראל מסתדר מצוין על מרפסת עם רשת צל בקיץ והגנה מגשם בחורף. חממה עוזרת בעיקר למי שמגדל מינים רגישים במיוחד או זורע בכמויות — היא מאפשרת לשלוט בגשם ובלחות, לא להוסיף חום.

מאיפה כדאי לקנות צמח ראשון?

כמעט כל משתלה מוכרת היא נקודת פתיחה טובה לגמרי, ואין שום סיבה להסתבך. מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שמאחורי המדף עומד מספר קטן של מגדלים שמספקים לרוב המשתלות בארץ — ודווקא בגלל זה אפשר למצוא היום במשתלה שכונתית מגוון יפה מאוד, כולל מינים שלפני עשר שנים לא היו מגיעים לשם בכלל. בנוסף יש בארץ משתלות שמתמחות בקקטוסים ובסוקולנטים בלבד, ושם גם המגוון וגם הידע שתקבלו גדולים בהרבה.

מה שכן חשוב, בכל מקום שתקנו: שיידעו לומר לכם מה בדיוק אתם קונים ובאיזה מצע הצמח גדל. בלי שני הפרטים האלה אתם מתחילים בניחוש — לא תדעו אם לפניכם מין סלחני או רגיש, ולא תדעו אם המצע שבעציץ מחזיק מים יומיים או שבועיים. שתי השאלות האלה שוות יותר מכל עצה אחרת במאמר הזה.

ואם אתם מחפשים משהו נדיר יותר, אפשר לראות את האוסף שלי, לעבור על הצמחים שיש במלאי, או פשוט לשאול אותי.

כל המדריכים, לפי נושא

יסודות הגידול והסביבה

ריבוי, זרעים והרכבות

בריאות הצמח, אבחון והצלה

אנציקלופדיית אספנים וזנים

אהבתם? שתפו